משנת ארץ ישראל על משנה אהלות 18 פרקים

משנת ארץ ישראל על משנה אהלות ט׳:ב׳

« משנת ארץ ישראל על משנה אהלות ט׳:א׳ משנת ארץ ישראל על משנה אהלות ט׳:ג׳ »

6 נדה פתח ↗

מַתְנִי' יוֹצֵא דּוֹפֶן — אֵין יוֹשְׁבִין עָלָיו יְמֵי טוּמְאָה וִימֵי טׇהֳרָה, וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו קׇרְבָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד. כׇּל הַנָּשִׁים מְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ״, אֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי אֵינָן מְטַמְּאִין, עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָתָן לַחוּץ. הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו — אוֹחֵז בָּאַמָּה וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה, וּמְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהוּא, אֲפִילּוּ כְּעֵין הַחַרְדָּל, וּבְפָחוֹת מִכֵּן. גְּמָ' אָמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״ — עַד שֶׁתֵּלֵד בִּמְקוֹם שֶׁהִיא מַזְרַעַת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? הָהִיא — דַּאֲפִילּוּ לֹא יָלְדָה אֶלָּא כְּעֵין שֶׁהִזְרִיעָה, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעְמֵיהּ? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמַר קְרָא ״תֵּלֵד״ — לְרַבּוֹת יוֹצֵא דּוֹפֶן. וְרַבָּנַן? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: ״זָכָר״ וּ״נְקֵבָה״ כְּתִיב — זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, קָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנֵי בַּר לֵיוַאי, דְּתָנֵי בַּר לֵיוַאי: ״לְבֵן״ — לְבֵן מִכׇּל מָקוֹם, ״לְבַת״ — לְבַת מִכׇּל מָקוֹם. וְרַבָּנַן? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְחַיֵּיב עַל כׇּל בֵּן וּבֵן, וּלְחַיֵּיב עַל כׇּל בַּת וּבַת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״זֹאת תּוֹרַת הַיּוֹלֶדֶת״, מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד עַל וְלָדוֹת הַרְבֵּה. יָכוֹל תָּבִיא עַל לֵידָה וְעַל זִיבָה כְּאֶחָת? אֶלָּא, יוֹלֶדֶת דְּאָכְלָה דָּם וְיוֹלֶדֶת דְּאָכְלָה חֵלֶב, בְּחַד קׇרְבָּן תִּסְגֵּי לַהּ? אֶלָּא, יָכוֹל תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת וְעַל לֵידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת כְּאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״. וְרַבָּנַן, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״זֹאת״, אִיצְטְרִיךְ ״לְבֵן אוֹ לְבַת״. סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: בִּתְרֵי עִיבּוּרֵי דְּחַד הָוֵי נֵפֶל, אֲבָל בְּחַד עִבּוּרָא, כְּגוֹן יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא, אֵימַר בְּחַד קׇרְבָּן סַגִּי לַהּ — קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ. מַאי טַעְמָא? גָּמַר ״לֵידָה״ ״לֵידָה״ מִבְּכוֹר — מָה הָתָם ״פֶּטֶר רֶחֶם״, אַף כָּאן ״פֶּטֶר רֶחֶם״. וְלִגְמַר ״לֵידָה״ ״לֵידָה״ מֵאָדָם — מָה הָתָם יוֹצֵא דּוֹפֶן, אַף כָּאן יוֹצֵא דּוֹפֶן! מִסְתַּבְּרָא מִבְּכוֹר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן אִמּוֹ מֵ״אִמּוֹ״, אַדְּרַבָּה, מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פָּשׁוּט מִפָּשׁוּט! אֶלָּא, מִבְּכוֹר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן אִם בֶּהֱמַת קָדָשִׁים, פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. אַדְּרַבָּה, מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פָּשׁוּט, זָכָר, קָדוֹשׁ, בְּמַתָּנָה! הָנָךְ נְפִישָׁן. אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה״ — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִיעוּטִין, פָּרַט לְנִשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים שֶׁאִם עָלְתָה תֵּרֵד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עוֹלָה — אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, וְהַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְהַנּוֹתָר, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָן, וְהַנִּתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״ — רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָעוֹלִין, שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְאֶתְנַן, וְהַמְחִיר, וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט, אָמַרְתָּ: מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ. קָתָנֵי מִיהַת יוֹצֵא דּוֹפֶן דְּלָא, מַאי לַָאו יוֹצֵא דּוֹפֶן דְּקָדָשִׁים? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: לָא, יוֹצֵא דּוֹפֶן דִּבְכוֹר. בְּכוֹר — מִ״פֶּטֶר רֶחֶם״ נָפְקָא! אֶלָּא מַאי, דְּקָדָשִׁים? מֵ״אִמּוֹ״ ״אִמּוֹ״ נָפְקָא! הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּקָדָשִׁים — הַיְינוּ דְּאִצְטְרִיכִי תְּרֵי קְרָאֵי; חַד לְבֶהֱמַת חוּלִּין דְּאוֹלִיד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן וְאַקְדְּשַׁהּ, וְחַד לְבֶהֱמַת קָדָשִׁים דְּאוֹלִיד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן, וְקָסָבַר וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דִּבְכוֹר — מִ״פֶּטֶר רֶחֶם״ נָפְקָא! הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי: ״הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהַכִּלְאַיִם״. הָנֵי מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא! ״מִן הַבְּהֵמָה״ — לְהוֹצִיא הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע, ״מִן הַבָּקָר״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד, ״מִן הַצֹּאן״ — לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה, ״וּמִן הַצֹּאן״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ. וְתוּ, כִּלְאַיִם מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז״ — ״שׁוֹר״ פְּרָט לְכִלְאַיִם, ״אוֹ עֵז״ פְּרָט לְנִדְמֶה! אֶלָּא, אִצְטְרִיכוּ תְּרֵי קְרָאֵי: חַד לְבֶהֱמַת חוּלִּין, וְחַד לְבֶהֱמַת קָדָשִׁים. הָכָא נָמֵי: אִיצְטְרִיךְ תְּרֵי קְרָאֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְקַשָּׁה שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְיָצָא וָלָד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, וְדָם הַיּוֹצֵא מִשָּׁם טָמֵא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא — רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ, אֶלָּא סֵיפָא בְּמַאי פְּלִיגִי? אָמַר רָבִינָא: כְּגוֹן שֶׁיָּצָא וָלָד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן וְדָם דֶּרֶךְ רֶחֶם, וְאַזְדָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: חֲדָא — דְּהַיְינוּ רֵישָׁא, וְעוֹד — ״מִשָּׁם״ מְקוֹם וָלָד מַשְׁמַע! אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן שֶׁיָּצָא וָלָד וְדָם דֶּרֶךְ דּוֹפֶן, וּבְמָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא קָמִיפַּלְגִי; מָר סָבַר: מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא, וּמָר סָבַר: מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָהוֹר. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְדִבְרֵי הַמְטַמֵּא בַּדָּם — מְטַמֵּא בָּאִשָּׁה, לְדִבְרֵי הַמְטַהֵר בַּדָּם — מְטַהֵר בָּאִשָּׁה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף לְדִבְרֵי הַמְטַמֵּא בַּדָּם — מְטַהֵר בָּאִשָּׁה. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִנַּיִן שֶׁאֵין אִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶהָ דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקוֹרָהּ הֶעֱרָה״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין אִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶהָ דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מָקוֹר שֶׁנֶּעֱקַר וְנָפַל לָאָרֶץ — טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ״. לְמַאי? אִילֵימָא לְטוּמְאַת שִׁבְעָה — דָּם אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא חֲתִיכָה! אֶלָּא לְטוּמְאַת עֶרֶב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹר שֶׁהִזִּיעַ כִּשְׁתֵּי טִיפֵּי מַרְגָּלִיּוֹת — טְמֵאָה. לְמַאי? אִילֵימָא לְטוּמְאַת שִׁבְעָה — חֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִין בָּאִשָּׁה וְתוּ לָא! אֶלָּא לְטוּמְאַת עֶרֶב. וְדַוְוקָא תַּרְתֵּי, אֲבָל חֲדָא — אֵימָא מֵעָלְמָא אָתְיָא. כׇּל הַנָּשִׁים מְטַמְּאִין בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. הֵי נִיהוּ בַּיִת הַחִיצוֹן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל שֶׁתִּינוֹקֶת יוֹשֶׁבֶת וְנִרְאַת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ מָקוֹם גָּלוּי הוּא אֵצֶל שֶׁרֶץ! אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד בֵּין הַשִּׁינַּיִם. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בֵּין הַשִּׁינַּיִם כְּלִפְנִים אוֹ כְּלַחוּץ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי זַכַּאי: עַד בֵּין הַשִּׁינַּיִם, בֵּין הַשִּׁינַּיִם עַצְמָן כְּלִפְנִים. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְקוֹם דִּישָׁה. מַאי ״מְקוֹם דִּישָׁה״? אָמַר רַב יְהוּדָה: מְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בִּבְשָׂרָהּ״ — מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה בִּפְנִים כְּבַחוּץ, וְאֵין לִי אֶלָּא נִדָּה, זָבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זָבָה בִּבְשָׂרָהּ״. פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִהְיֶה״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ — מָה בּוֹעֲלָהּ אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָה לַחוּץ, אַף הִיא אֵינָהּ מְטַמְּאָה עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָתָהּ לַחוּץ. וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ? וְהָתַנְיָא: ״וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְעִנְיַן נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע — הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר לְמַטָּה: ״אוֹ אִישׁ״. אֶלָּא, מִפְּנֵי שֶׁטּוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים הִיא, וְטוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים אֵינָהּ מְטַמְּאָה, אֶלָּא שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא! לָא קַשְׁיָא — כָּאן בִּמְשַׁמֶּשֶׁת, כָּאן בְּפוֹלֶטֶת. פּוֹלֶטֶת — תִּיפּוֹק לֵיהּ, דְּהָא שִׁמְּשָׁה! בְּשֶׁטָּבְלָה לְשִׁמּוּשָׁהּ. לְמֵימְרָא דִּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּטוּמְאַת עֶרֶב סַגִּי לַהּ? וְהָא אָמַר רָבָא: מְשַׁמֶּשֶׁת — כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִּפְלוֹט. הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? שֶׁהִטְבִּילוּהָ בַּמִּטָּה, מִכְּלָל דְּכִי קָאָמַר רָבָא דְּאָזְלָה אִיהִי בְּכַרְעַהּ וְטָבְלָה, דִּילְמָא בַּהֲדֵי דְּקָאָזְלָה שְׁדֵיתֵאּ? וְכִי תֵּימָא דִּילְמָא אִשְׁתְּיַיר — אִי הָכִי, ״חָיְישִׁינַן שְׁמָא נִשְׁתַּיֵּיר״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא: לְרָבָא נָמֵי, שֶׁהִטְבִּילוּהָ בַּמִּטָּה, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּמִתְהַפֶּכֶת, כָּאן בְּשֶׁאֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת. וְרָבָא אַקְּרָא קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר: כִּי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב״ בְּשֶׁאֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת, אֲבָל בְּמִתְהַפֶּכֶת כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִּפְלוֹט. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר בִּיסְנָא מֵאַבָּיֵי: פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע, רוֹאָה הָוְיָא אוֹ נוֹגַעַת הָוְיָא? נָפְקָא מִינַּהּ לִסְתּוֹר, וּלְטַמֵּא בְּמַשֶּׁהוּ, וּלְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ. מָה נַפְשָׁךְ? אִי שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין — לְרַבָּנַן רוֹאָה הָוְיָא, וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן נוֹגַעַת הָוְיָא. וְאִי לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין, מִסְתַּבְּרָא נוֹגַעַת הָוְיָא! לְעוֹלָם שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין, וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן — לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וּלְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ — לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ — לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא, מַאי? כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ — הָנֵי מִילֵּי לְטַמּוֹיֵי בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֲבָל לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא — רוֹאֶה הָוְיָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? אִיכָּא דְאָמְרִי, לְעוֹלָם לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתָא, וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: מִדְּאַחְמַיר רַחֲמָנָא אַבַּעֲלֵי קְרָיִין בְּסִינַי — רוֹאָה הָוְיָא. אוֹ דִילְמָא: לָא גָּמְרִינַן מִסִּינַי, דְּחִדּוּשׁ הוּא, דְּהָא זָבִין וּמְצוֹרָעִים דַּחֲמִירִי, וְלָא אַחְמַיר בְּהוּ רַחֲמָנָא. אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. אֲתָא שַׁיְילֵיהּ לְרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. הֲדַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: כּוּלְּכוּ בְּרוּקָּא חֲדָא תָּפִיתוּ. אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר אָמְרִי לָךְ, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ אֶלָּא לְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֲבָל לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא — רוֹאָה הָוְיָא. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּדָּה, וְהַזָּבָה, וְהַשּׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וְהַיּוֹלֶדֶת — כּוּלָּן מְטַמְּאוֹת בִּפְנִים כְּבַחוּץ. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ — לְחַיֵּי, אֶלָּא יוֹלֶדֶת: אִי בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, אִי בִּימֵי זִיבָה — זִיבָה! לָא צְרִיכָא — שֶׁיָּרְדָה לִטְבּוֹל מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה. וְכִי הָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, אָמַר רַב: יוֹלֶדֶת שֶׁיָּרְדָה לִטְבּוֹל מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה, וְנֶעֱקַר מִמֶּנָּה דָּם בַּיְּרִידָה — טְמֵאָה, בָּעֲלִיָּיה — טְהוֹרָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: בַּיְּרִידָה אַמַּאי טְמֵאָה? טוּמְאָה בְּלוּעָה הִיא! אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁיְילֵיהּ לְרַבִּי אָבִין, דְּאַסְבַּרִית נִיהֲלֵיהּ, וְכַרְכֵּישׁ לִי בְּרֵישֵׁיהּ בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲזַל שַׁיְילֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: עֲשָׂאוּהָ כְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁמְּטַמְּאָה בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה. מִי דָּמֵי? הָתָם אֵין לָהּ טוּמְאָה בַּחוּץ, הָכָא כִּי נָפֵיק לְבָרַאי לִיטַמֵּי! הָכָא נָמֵי כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ. אִי יָצָא לַחוּץ — מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: מִגּוֹ דְּמַהֲנֵי טְבִילָה לְדָם דְּאִיכָּא גַּוַּאי, תַּהֲנֵי נָמֵי לְהַאי — קָא מַשְׁמַע לַן. שְׁמַעְתִּין אִיפְּרִיק, אֶלָּא יוֹלֶדֶת: אִי בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, אִי בִּימֵי זִיבָה — זִיבָה. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּלֵידָה יַבִּשְׁתָּא. לֵידָה יַבִּשְׁתָּא, מַאי מְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ אִיכָּא? כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיא וָלָד רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר, וְכִדְרַב אוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: גְּזֵרָה שֶׁמָּא יוֹצִיא הַוָּלָד רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר. וְכִי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לְמִמְהַל בְּשַׁבְּתָא? אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר דָּמֵי. בָּתַר דִּנְפַק, אָמַר רָבָא: סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּהַהוּא גַבְרָא לָא יָדַע דִּשְׁרֵי לְמִמְהַל בְּשַׁבְּתָא?! אֲזַל בָּתְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי אִיזִי, גּוּפָא דְּעוֹבָדָא הֵיכִי הֲוָה? אֲמַר לֵיהּ: שְׁמַעִית וָלָד דְּצָוֵיץ אַפַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, וְלָא אִתְיְלִיד עַד שַׁבְּתָא. אֲמַר לֵיהּ: הַאי הוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר הוּא, וְהָוֵי מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, וְכׇל מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל אִשָּׁה, בָּלוּעַ הָוֵי אוֹ בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — כְּגוֹן שֶׁתָּחֲבָה לָהּ חֲבֶירְתָּהּ כְּזַיִת נְבֵלָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אִי אָמְרַתְּ בָּלוּעַ הָוֵי — טוּמְאָה בְּלוּעָה לָא מְטַמְּאָה, וְאִי אָמְרַתְּ בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי — נְהִי דִּבְמַגָּע לָא מְטַמְּיָא, בְּמַשָּׂא מִיהָא מְטַמְּיָא! אַבָּיֵי אָמַר: בָּלוּעַ הָוֵי, רָבָא אָמַר: בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁטּוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים הִיא״. וְטוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים לֹא מְטַמְּאָה, אֶלָּא שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא. וְאַבַּיֵּי, חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא, דְּטוּמְאָה בְּלוּעָה הִיא; וְעוֹד, אֲפִילּוּ אִם תִּמְצֵי לוֹמַר טוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים הִיא — אֵינָהּ מְטַמְּאָה, אֶלָּא שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְקוֹם נִבְלַת עוֹף טָהוֹר — בָּלוּעַ הָוֵי, אוֹ בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? כְּגוֹן שֶׁתָּחַב לוֹ חֲבֵירוֹ כְּזַיִת נְבֵלָה לְתוֹךְ פִּיו. אִי אָמְרַתְּ בָּלוּעַ הָוֵי — טוּמְאָה בְּלוּעָה לָא מְטַמְּיָא, אֶלָּא אי וְאִי אָמְרַתְּ בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי — נְהִי נָמֵי דִּבְמַגָּע לֹא מְטַמֵּא, בְּמַשָּׂא מִיהָא מְטַמֵּא. אַבָּיֵי אָמַר: בָּלוּעַ הָוֵי, וְרָבָא אָמַר: בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי. אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת בְּהֵמָה מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטׇמְאָה בָהּ״. מִי שֶׁאֵין לָהּ טוּמְאָה אֶלָּא אֲכִילָתָהּ — יָצְתָה זוֹ שֶׁטְּמֵאָה קוֹדֶם שֶׁיֹּאכְלֶנָּה. וְתֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר, וּמָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁאֵין לָהּ טוּמְאָה בַּחוּץ — יֵשׁ לָהּ טוּמְאָה בִּפְנִים, זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ טוּמְאָה בַּחוּץ — אֵינוֹ דִּין שֶׁיֵּשׁ לָהּ טוּמְאָה בִּפְנִים? אָמַר קְרָא: ״בָּהּ״ — בָּהּ וְלֹא בְּאַחֶרֶת. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָאוֹכֵל״? לִיתֵּן שִׁיעוּר לְנוֹגֵעַ וּלְנוֹשֵׂא, כְּאוֹכֵל — מָה אוֹכֵל בִּכְזַיִת, אַף נוֹגֵעַ וְנוֹשֵׂא בִּכְזַיִת. אָמַר רָבָא: שֶׁרֶץ בְּקוּמְּטוֹ — טָהוֹר, נְבֵלָה בְּקוּמְּטוֹ — טָמֵא. שֶׁרֶץ בְּקוּמְּטוֹ, טָהוֹר — שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה הוּא דִּמְטַמֵּא, וּבֵית הַסְּתָרִים לָאו בַּר מַגָּע הוּא. נְבֵלָה בְּקוּמְּטוֹ, טָמֵא — נְהִי דִּבְמַגָּע לָא מְטַמֵּא, בְּמַשָּׂא מִיהָא מְטַמֵּא. שֶׁרֶץ בְּקוּמְּטוֹ, וְהִכְנִיסוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר — טָמֵא. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״תּוֹכוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ — קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קָנֶה בְּקוּמְטוֹ שֶׁל זָב, וְהֵסִיט בּוֹ אֶת הַטָּהוֹר — טָהוֹר. קָנֶה בְּקוּמְטוֹ שֶׁל טָהוֹר, וְהֵסִיט בּוֹ אֶת הַזָּב — טָמֵא. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם״ — זֶהוּ הֱסֵיטוֹ שֶׁל זָב, שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ טוּמְאָה בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. וְאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה, לְמֵימְרָא דֶּהֱיסֵט וּנְגִיעָה כְּיָדָיו, מָה הָתָם מֵאַבָּרַאי, אַף הָכָא מֵאַבָּרַאי. אֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי אֵינָן מְטַמְּאִין וְכוּ׳. זָב — דִּכְתִיב ״כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ״ — עַד שֶׁיֵּצֵא זוֹבוֹ מִבְּשָׂרוֹ, בַּעַל קֶרִי — דִּכְתִיב ״וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״. הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְהִרְגִּישׁ וְכוּ׳. אוֹחֵז? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין, כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם! אָמַר אַבָּיֵי: בְּמַטְלִית עָבָה. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמַטְלִית רַכָּה, כֵּיוָן דַּעֲקַר — עֲקַר. וְאַבָּיֵי חָיֵישׁ דִּילְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי, וְרָבָא — לְאוֹסוֹפֵי לָא חָיֵישׁ. וְהָתַנְיָא: לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן, שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁאֶצְבַּע בְּעַיִן — מַדְמַעַת וְחוֹזֶרֶת וּמַדְמַעַת. וְרָבָא, כֹּל אִחֲמוֹמֵי וַהֲדַר אִחֲמוֹמֵי בְּשַׁעְתָּא — לָא שְׁכִיחַ. אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵין כׇּל גּוּפוֹ מַרְגִּישׁ בָּהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה. מַאי טַעְמָא? ״שִׁכְבַת זֶרַע״ אָמַר רַחֲמָנָא — בִּרְאוּיָה לְהַזְרִיעַ. מֵיתִיבִי: הָיָה מְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה, וְעָמַד וּמָצָא בְּשָׂרוֹ חַם — טָמֵא! תַּרְגְּמַאּ רַב הוּנָא: בִּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּחֲלוֹמוֹ, דְּאִי אֶפְשָׁר לְשַׁמֵּשׁ בְּלֹא הַרְגָּשָׁה. לִישָּׁנָא אַחְרִינָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כְּחֵץ אֵינָהּ מְטַמְּאָה. מַאי אִיכָּא בֵּין הַאי לִישָּׁנָא לְהַאי לִישָּׁנָא? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ: נֶעֶקְרָה בְּהַרְגָּשָׁה וְיָצְאָה שֶׁלֹּא בְּהַרְגָּשָׁה. מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבָא. דְּבָעֵי רָבָא: נֶעֶקְרָה בְּהַרְגָּשָׁה וְיָצְתָה שֶׁלֹּא בְּהַרְגָּשָׁה, מַהוּ? תָּא שְׁמַע: בַּעַל קֶרִי שֶׁטָּבַל וְלֹא הֵטִיל מַיִם, לִכְשֶׁיָּטִיל מַיִם טָמֵא. שָׁאנֵי הָתָם, דְּרוּבַּהּ בְּהַרְגָּשָׁה נְפַק. לִישָּׁנָא אַחְרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כְּחֵץ אֵינָהּ מַזְרַעַת. אַזְרוֹעֵי הוּא דְּלָא מַזְרְעָא, הָא טַמּוֹיֵי מְטַמְּיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה״ — אֲפִילּוּ קֶרִי בָּעוֹלָם. בָּעֵי רָבָא: גּוֹי שֶׁהִרְהֵר, וְיָרַד וְטָבַל — מַהוּ? אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן, הָנֵי מִילֵּי לְחוּמְרָא, אֲבָל הָכָא דִּלְקוּלָּא — לָא אָמְרִינַן, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. בָּעֵי רָבָא: זָבָה שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵימֵי רַגְלֶיהָ, וְיָרְדָה וְטָבְלָה — מַהוּ? אִם תִּמְצָא לוֹמַר בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן, הָנֵי מִילֵּי שִׁכְבַת זֶרַע, דְּלָא מָצֵי נָקֵיט לַהּ, אֲבָל מֵימֵי רַגְלֶיהָ, דְּמָצֵי נָקֵיט לַהּ — לָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. בָּעֵי רָבָא: גּוֹיָה זָבָה שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵימֵי רַגְלֶיהָ, וְיָרְדָה וְטָבְלָה — מַהוּ? אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן, אַף עַל גַּב דְּמָצֵי נָקֵיט לְהוּ — הָנֵי מִילֵּי יִשְׂרְאֵלִית דִּטְמֵאָה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל גּוֹיָה זָבָה דִּטְמֵאָה דְּרַבָּנַן — לָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. וּמְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהֵן. אָמַר שְׁמוּאֵל: זָב צָרִיךְ כַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ״. וְהָאֲנַן תְּנַן: מְטַמְּאִין בְּכׇל שֶׁהֵן! הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זָב צָרִיךְ כַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? דְּאָמַר קְרָא: ״אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ״. וְרַבָּנַן? הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ: לַח מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא יָבֵשׁ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? הָהוּא מֵ״רָר״ נָפְקָא. וְרַבָּנַן? הָהוּא לְמִנְיָנָא הוּא דַּאֲתָא: ״זוֹבוֹ״ — חֲדָא, ״רָר בְּשָׂרוֹ״ — תְּרֵי, ״אֶת זוֹבוֹ״ — תְּלָת, לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת שֶׁחַיָּיב בְּקׇרְבָּן. ״אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טָמֵא״, מִקְצָת זוֹבוֹ טָמֵא, לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִנְיָנָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי סִימַאי. דְּתַנְיָא, רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מָנָה הַכָּתוּב שְׁתַּיִם וּקְרָאוֹ ״טָמֵא״, שָׁלֹשׁ וּקְרָאוֹ ״טָמֵא״. הָא כֵיצַד? שְׁתַּיִם לַטּוּמְאָה, וְשָׁלֹשׁ לַקׇּרְבָּן. וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ מִ״זֹּאת תִּהְיֶה טוּמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ״, ״אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִבָּעֵי לֵיהּ עַד שֶׁיֵּצֵא מִבְּשָׂרוֹ. ״זוֹבוֹ טָמֵא״ לְמָה לִי? לִימֵּד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא. אָמַר רַב חֲנִילַאי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: שִׁכְבַת זֶרַע — לְרוֹאֶה בְּמַשֶּׁהוּ, לְנוֹגֵעַ בְּכַעֲדָשָׁה. וְהָאֲנַן ״מְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהֵן״ תְּנַן! מַאי לַָאו לְנוֹגֵעַ? לֹא, לְרוֹאֶה. תָּא שְׁמַע: חוֹמֶר בְּשִׁכְבַת זֶרַע מִבְּשֶׁרֶץ, וָחוֹמֶר בְּשֶׁרֶץ מִבְּשִׁכְבַת זֶרַע. חוֹמֶר בְּשֶׁרֶץ — שֶׁהַשֶּׁרֶץ אֵין חֲלוּקָה טוּמְאָתוֹ, מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּשִׁכְבַת זֶרַע. חוֹמֶר בְּשִׁכְבַת זֶרַע — שֶׁהַשִׁכְבַת זֶרַע מְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא, מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּשֶׁרֶץ. מַאי לַָאו לְנוֹגֵעַ? לָא, לְרוֹאֶה. וְהָא דּוּמְיָא דְּשֶׁרֶץ קָתָנֵי, מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה — אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה! אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שׁוּם שֶׁרֶץ קָתָנֵי, וְשׁוּם שִׁכְבַת זֶרַע קָתָנֵי. וְשֶׁרֶץ לָא מְטַמֵּא בְּמַשֶּׁהוּ? וְהָא אֲנַן תְּנַן: הָאֵבָרִים אֵין לָהֶם שִׁיעוּר, פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּשַׂר הַמֵּת, וּפָחוֹת מִכְּזַיִת בְּשַׂר נְבֵלָה, וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ. שָׁאנֵי אֵבֶר — דְּכוּלֵּיהּ בִּמְקוֹם עֲדָשָׁה קָאֵי, דְּהָא אִילּוּ חָסַר פּוּרְתָּא אֵבֶר — מִי קָמְטַמֵּיא? שִׁכְבַת זֶרַע דַּחֲלוּקָה טוּמְאָתוֹ — מַאי הִיא? אִילֵימָא בֵּין יִשְׂרָאֵל לִדְגוֹיִם — הָכִי נָמֵי אִיכָּא עַכְבָּר דְּיָם וְעַכְבָּר דְּיַבָּשָׁה! אֶלָּא, בֵּין קָטָן לְגָדוֹל. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּתַנָּאֵי, מִנַּיִן לְרַבּוֹת נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ אִישׁ״. וּפְלִיגִי תַּנָּאֵי בְּעָלְמָא, דְּאִיכָּא דְּאָמְרִי: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ. לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ — מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה, אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה; וּמִינַּהּ — מָה שֶׁרֶץ בְּכַעֲדָשָׁה, אַף שִׁכְבַת זֶרַע בְּכַעֲדָשָׁה. וּלְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ, מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה — אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה, וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ — מָה שִׁכְבַת זֶרַע לָרוֹאֶה בְּמַשֶּׁהוּ, אַף לַנּוֹגֵעַ בְּמַשֶּׁהוּ. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי דְּמֵ״אוֹ אִישׁ״ דְּשֶׁרֶץ קָמְרַבֵּי לֵיהּ? דִּילְמָא מֵ״אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״ קָמְרַבֵּי לֵיהּ, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ? שַׁיְילִינְהוּ לְתַנָּאֵי, אִיכָּא דְּתָנֵי כְּרַב פָּפָּא, וְאִיכָּא דְּתָנֵי כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן. מַתְנִי' תִּנוֹקֶת בַּת יוֹם אֶחָד — מִטַּמְּאָה בְּנִדָּה. בַּת עֲשָׂרָה יָמִים — מִטַּמְּאָה בְּזִיבָה. תִּנוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד — מִטַּמֵּא בְּזִיבָה, וּמִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, וּמִטַּמֵּא בִּטְמֵא מֵת, וְזוֹקֵק לְיִבּוּם, וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, וּמַאֲכִיל בִּתְרוּמָה, וּפוֹסֵל אֶת מִן הַתְּרוּמָה, וְנוֹחֵל וּמַנְחִיל, וְהַהוֹרְגוֹ חַיָּיב, וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכׇל קְרוֹבָיו כְּחָתָן שָׁלֵם. גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִשָּׁה״ — אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, בַּת יוֹם אֶחָד לְנִדָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״. בַּת עֲשָׂרָה יָמִים לְזִיבָה — מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִשָּׁה״ — אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, בַּת עֲשָׂרָה יָמִים לְזִיבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״. תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אִישׁ״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת בֶּן יוֹם אֶחָד שֶׁמְּטַמֵּא בְּזִיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״, ״לַזָּכָר״ — כֹּל שֶׁהוּא, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן, ״לַנְּקֵבָה״ — כֹּל שֶׁהִיא, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וּמִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. דִּכְתִיב: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״ — ״אָדָם״, כֹּל שֶׁהוּ. וּמְטַמֵּא בִּטְמֵא מֵת. דִּכְתִיב: ״וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם״ — נֶפֶשׁ כֹּל דְּהוּ. וְזוֹקֵק לְיִבּוּם. דִּכְתִיב: ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו״ — אַחִים שֶׁהָיָה לָהֶם יְשִׁיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם. ״וּבֵן אֵין לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא אִית לֵיהּ. וּמַאֲכִיל בִּתְרוּמָה. דִּכְתִיב: ״וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ״, קְרִי בֵיהּ: ״יַאֲכִילוּ בְּלַחְמוֹ״. וּפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה. ״וְזֶרַע אֵין לָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא — וְהָא אִית לַהּ. מַאי אִירְיָא זֶרַע? אֲפִילּוּ עוּבָּר נָמֵי! דִּכְתִיב ״כִּנְעוּרֶיהָ״ — פְּרָט לִמְעוּבֶּרֶת. וּצְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְזֶרַע אֵין לָהּ״, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא חַד גּוּפָא וְהַשְׁתָּא תְּרֵי גּוּפֵי, אֲבָל הָכָא — דְּמֵעִיקָּרָא חַד גּוּפָא וְהַשְׁתָּא חַד גּוּפָא — אֵימָא תֵּיכוֹל, כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּנְעוּרֶיהָ״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּנְעוּרֶיהָ״, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא גּוּפָא סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא מַלְיָא, אֲבָל הָכָא — דְּמֵעִיקָּרָא גּוּפָא סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא סְרִיקָא, אֵימָא תֵּיכוֹל — צְרִיכָא. קְרָאֵי אִתָּרוּץ, אֶלָּא מַתְנִיתִין מַאי אִרְיָא ״בֶּן יוֹם אֶחָד״? אֲפִילּוּ עוּבָּר נָמֵי! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? בְּכֹהֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת גְּרוּשָׁה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ גְּרוּשָׁה, וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים מִשֶּׁאֵינָהּ גְּרוּשָׁה, וְיֵשׁ לוֹ בֶּן יוֹם אֶחָד מִן הַגְּרוּשָׁה. דְּפוֹסֵל בְּעַבְדֵי אָבִיו מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: עוּבָּר נָמֵי פּוֹסֵל, קָא מַשְׁמַע לַן: בֶּן יוֹם אֶחָד — אִין, עוּבָּר — לָא. נוֹחֵל וּמַנְחִיל. נוֹחֵל, מִמַּאן? מֵאָבִיו. וּמַנְחִיל, לְמַאן? לְאָחִיו מֵאָבִיו. אִי בָּעֵי מֵאֲבוּהּ לֵירְתֵי לֵירְתוּ, וְאִי בָּעֵי מִינֵּיהּ לֵירְתֵי לֵירְתוּ! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: נוֹחֵל בְּנִכְסֵי הָאֵם לְהַנְחִיל לְאֶחָיו מִן הָאָב. וְדַוְקָא בֶּן יוֹם אֶחָד, אֲבָל עוּבָּר — לָא. מַאי טַעְמָא? דְּהוּא מָיֵית בְּרֵישָׁא, וְאֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בַּקֶּבֶר לְהַנְחִיל לְאֶחָיו מִן הָאָב. אִינִי? וְהָא הֲוָה עוֹבָדָא, וּפַרְכֵּס עַד תְּלָת פִּרְכּוּסֵי! אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַזְּנַב הַלְּטָאָה דִּמְפַרְכֶּסֶת. מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: לוֹמַר שֶׁמְּמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, וְאָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: בֵּן שֶׁנּוֹלַד אַחַר מִיתַת הָאָב אֵינוֹ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, מַאי טַעְמָא? ״וְיָלְדוּ לוֹ״ בָּעֵינַן. בְּסוּרָא מַתְנוּ הָכִי, בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנוּ הָכִי: אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא — בְּכוֹר שֶׁנּוֹלַד לְאַחַר מִיתַת אָבִיו אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. מַאי טַעְמָא? ״יַכִּיר״ בָּעֵינַן, וְהָא לֵיכָּא. וְהִלְכְתָא: כְּכֹל הָנֵי לִישָּׁנֵי דְּמָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא. וְהַהוֹרְגוֹ חַיָּיב. דִּכְתִיב ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כׇּל נֶפֶשׁ״ — מִכׇּל מָקוֹם. וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכׇל קְרוֹבָיו כְּחָתָן שָׁלֵם. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לְעִנְיַן אֲבֵלוּת. כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמַר: כֹּל שֶׁשָּׁהָה שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם אֵינוֹ נֵפֶל. הָא לֹא שָׁהָה — סָפֵק הָוֵי! הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? דְּקִים לֵיהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. מַתְנִי' בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם — קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. נִשֵּׂאת לַכֹּהֵן — תֹּאכַל בִּתְרוּמָה; בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַפְּסוּלִין — פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה; בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה — מוּמָתִין עָלֶיהָ, וְהִיא פְּטוּרָה. פָּחוֹת מִכֵּן — כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִין שָׁנָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מֵיתִיבִי: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַאֲפִילּוּ בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, כִּי הֵיכִי דְּאִיכָּא תַּנָּא דְּקָאָמַר יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה, הָכִי נָמֵי אִיכָּא תַּנָּא דְּאָמַר שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִין שָׁנָה. אֶלָּא לְרַבִּי יַנַּאי קַשְׁיָא! קַשְׁיָא. פָּחוֹת מִכֵּן — כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָנֵי בְּתוּלִין — מֵיזָל אָזְלִי וְאָתוּ, אוֹ דִלְמָא אִתְּצוֹדֵי הוּא דְּלָא מִתַּצְדִּי עַד לְאַחַר שָׁלֹשׁ? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? כְּגוֹן שֶׁבָּעַל בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ, וּמָצָא דָּם, וּבָעַל לְאַחַר שָׁלֹשׁ וְלֹא מָצָא דָּם. אִי אָמְרַתְּ מֵיזָל אָזְלִי וְאָתוּ — שְׁהוּת הוּא דְּלָא הָוְיָא לְהוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: אִתְּצוֹדֵי הוּא דְּלָא מִתַּצְדִּי עַד לְאַחַר שָׁלֹשׁ, הָא אַחֵר בָּא עָלֶיהָ — מַאי? מַתְקֵיף לַהּ רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: וּמַאן לֵימָא לַן דְּמַכָּה שֶׁבְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְאַלְתַּר? שֶׁמָּא חוֹזֶרֶת לְאַלְתַּר, וְהָא וַדַּאי אַחֵר בָּא עָלֶיהָ! אֶלָּא נָפְקָא מִינַּהּ, כְּגוֹן שֶׁבָּעַל בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ וּמָצָא דָּם, וּבָעַל לְאַחַר שָׁלֹשׁ וּמָצָא דָּם. אִי אָמְרַתְּ מֵיזָל אָזְלִי וְאָתוּ — הַאי דַּם בְּתוּלִין הוּא, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִתְּצוֹדֵי הוּא דְּלָא מִתַּצְדִּי אֶלָּא עַד לְאַחַר שָׁלֹשׁ — הַאי דַּם נִדָּה הוּא. מַאי? אָמַר רַב חִסְדָּא: תָּא שְׁמַע, פָּחוֹת מִכָּאן כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. לְמָה לִי לְמִתְנֵי ״כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן״? לִתְנֵי: פָּחוֹת מִכָּאן וְלֹא כְלוּם! מַאי לַָאו הָא קָא מַשְׁמַע לַן: מָה עַיִן מַדְמַעַת, וְחוֹזֶרֶת וּמַדְמַעַת, אַף בְּתוּלִין מֵיזָל אָזְלִי וְאָתוּ. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסְטָנִי, בִּתּוֹ שֶׁל אַסְוִירוּס בֶּן אַנְטֹנִינוּס, שֶׁבָּאתָ לִפְנֵי רַבִּי. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִשָּׁה בְּכַמָּה נִיסֵּת? אָמַר לָהּ: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. וּבְכַמָּה מִתְעַבֶּרֶת? אָמַר לָהּ: בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. אָמְרָה לוֹ: אֲנִי נִשֵּׂאתִי בְּשֵׁשׁ, וְיָלַדְתִּי בְּשֶׁבַע. אוֹי לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁאִבַּדְתִּי בְּבֵית אַבָּא! וּמִי מִעַבְּרָה? וְהָתָנֵי רַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: שָׁלֹשׁ נָשִׁים מְשַׁמְּשׁוֹת בְּמוֹךְ — קְטַנָּה, מְעוּבֶּרֶת, וּמְנִיקָה. קְטַנָּה — שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְתָמוּת; מְעוּבֶּרֶת — שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עוּבָּרָהּ סַנְדָּל; מְנִיקָה — שֶׁמָּא תִּגְמוֹל אֶת בְּנָהּ וְיָמוּת. וְאֵיזוֹהִי קְטַנָּה? מִבַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְעַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן, אוֹ יָתֵר עַל כֵּן — מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״שׁוֹמֵר פְּתָאיִם ה׳״! אִיבָּעֵית אֵימָא: ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: ״אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר״. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, נִבְעַלְתִּי בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מָה אֲנִי לִכְהוּנָּה? אָמַר לָהּ: כְּשֵׁרָה אַתְּ לַכְּהוּנָּה. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁטָּמְנוּ לוֹ אֶצְבָּעוֹ בִּדְבַשׁ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה גּוֹעֵר בָּהּ, שְׁלִישִׁית מֹצְצָהּ. אָמַר לָהּ: אִם כֵּן, פְּסוּלָה אַתְּ לַכְּהוּנָּה. רָאָה הַתַּלְמִידִים מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה, אָמַר לָהֶם: לָמָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁכׇּל הַתּוֹרָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, כָּךְ פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ אֶת הַתַּלְמִידִים. מַתְנִי' בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ — קְנָאָהּ, וְאֵין נוֹתֵן גֵּט עַד שֶׁיַּגְדִּיל. וּמְטַמֵּא בְּנִדָּה לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. וּפוֹסֵל, וְאֵינוֹ מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה, וּפוֹסֵל אֶת הַבְּהֵמָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ, וְאִם בָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה — מוּמָתִין עַל יָדוֹ, וְהוּא פָּטוּר. גְּמָ' וְלִכְשֶׁיַּגְדִּיל. בְּגֵט סַגִּי לַהּ? וְהָתַנְיָא: עָשׂוּ בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע כְּמַאֲמָר בַּגָּדוֹל. מָה מַאֲמָר בַּגָּדוֹל — צָרִיךְ גֵּט לְמַאֲמָרוֹ וַחֲלִיצָה לְזִיקָּתוֹ, אַף בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע — צָרִיךְ גֵּט לְמַאֲמָרוֹ וַחֲלִיצָה לְזִיקָּתוֹ! אָמַר רַב: הָכִי קָאָמַר, לִכְשֶׁיַּגְדִּיל יִבְעוֹל וְיִתֵּן גֵּט. מַתְנִי' בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין. בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרֶיהָ קַיָּימִין, וּבוֹדְקִין כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרָיו נִבְדָּקִין, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרָיו קַיָּימִין, וּבוֹדְקִין כׇּל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. קוֹדֶם לַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: ״יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ״, ״לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ״ — אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. לְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ״, ״לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ״ — נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. גְּמָ' וְכֵיוָן דִּתְנָא ״בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין״, ״בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין״ לְמָה לִי? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: בּוֹדְקִין לְעוֹלָם, קָא מַשְׁמַע לַן. וְכֵיוָן דְּתָנֵי בַּת ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין״, ״בּוֹדְקִין כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״ לְמָה לִי? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר מָר ״שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִים שָׁנָה״, הֵיכָא דִּבְדַקְנָא שְׁלֹשִׁים וְלֹא יָדְעָה לְהַפְלוֹת, אֵימָא: תּוּ לָא לִיבְדּוֹק, קָא מַשְׁמַע לַן. וְלִתְנֵי הָנֵי תַּרְתֵּי בָּבֵי: ״בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין, וּבוֹדְקִין כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״. ״בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין״ לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: סְתָמָא — בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בָּעֲיָא בְּדִיקָה, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה, וְהֵיכָא דְּחָזֵינַן לַהּ דַּחֲרִיפָא טְפֵי — מִיבַּדְקָה לִיבְדְּקַהּ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה, קָא מַשְׁמַע לַן. קוֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה וְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה, לְמָה לִי? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא קָאָמְרִי אִינְהוּ, אֲבָל הֵיכָא דְּקָאָמְרִי אִינְהוּ — נִסְמוֹךְ עֲלַיְיהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בְּתִינוֹקֶת — בְּתִינוֹק אֲמוּרִים, דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בְּתִינוֹק — בְּתִינוֹקֶת אֲמוּרִים. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע״, מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּינָה יְתֵירָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ. וְאִידַּךְ, הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם״ — מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא — בַּנָּיְיתָא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַאי טַעְמֵיהּ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מִתּוֹךְ שֶׁהַתִּינוֹק מָצוּי בְּבֵית רַבּוֹ, נִכְנֶסֶת בּוֹ עַרְמוּמִית תְּחִלָּה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: תּוֹךְ זְמַן — כְּלִפְנֵי זְמַן, אוֹ כִּלְאַחַר זְמַן? לְמַאי הִלְכְתָא? אִי לִנְדָרִים — לָאו כְּלִפְנֵי זְמַן דָּמְיָא, וְלָאו כִּלְאַחַר זְמַן דָּמְיָא. אֶלָּא, לָעֳונָשִׁין מַאי? רַב וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרִי תַרְוַויְיהוּ: תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמְרִי תַרְוַויְיהוּ: תּוֹךְ זְמַן כִּלְאַחַר זְמַן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְסִימָנָיךְ ״וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל״. מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: אַחַר זְמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ״, ״לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ״ — נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. הָא תּוֹךְ זְמַן — כְּלִפְנֵי זְמַן! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֵימָא רֵישָׁא — קוֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ ״יוֹדְעִים אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ״, ״לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ״ — אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. הָא תּוֹךְ זְמַן — כִּלְאַחַר זְמַן! וְלָא הִיא, רָבָא קָטָעֵי. הוּא סָבַר רַב הַמְנוּנָא מִמִּשְׁנָה יְתֵירָה קָדָיֵיק, וְאַדְּדָיֵיק מִסֵּיפָא — לֵידוּק מֵרֵישָׁא. וְלָא הִיא, רַב הַמְנוּנָא מִגּוּפָא דְּמַתְנִיתִין קָא דָיֵיק: הָא ״לְאַחַר זְמַן״ הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּלָא אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — קָטָן הוּא, אֶלָּא לָאו דְּאַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְטַעְמָא דִּלְאַחַר זְמַן הוּא דְּגָמְרָה לַהּ לְמִילְּתֵיהּ? הָא תּוֹךְ זְמַן — כְּלִפְנֵי זְמַן. וְעוֹד מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: ״אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדּוֹר נֶדֶר״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״? לְרַבּוֹת בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַפְלִיא — נְדָרָיו קַיָּימִין. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — קָטָן הוּא! אֶלָּא לָאו דְּאַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְטַעְמָא דְּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְיוֹם אֶחָד הוּא דְּהָוֵה לֵיהּ ״אִישׁ״, הָא תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן! תְּיוּבְתָּא. אָמַר רַב נַחְמָן: כְּתַנָּאֵי, בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — שׁוּמָא, מִבֶּן תֵּשַׁע וְעַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — שׁוּמָא. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סִימָן. בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — דִּבְרֵי הַכֹּל סִימָן. הָא גּוּפַאּ קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: ״מִבֶּן תֵּשַׁע וְעַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד״ — שׁוּמָא, הָא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גּוּפָא — סִימָן, וַהֲדַר תָּנֵי: ״בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד״ — סִימָן, הָא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גּוּפָא — שׁוּמָא! מַאי לַָאו תַּנָּאֵי הִיא: דְּמָר סָבַר תּוֹךְ זְמַן כִּלְאַחַר זְמַן, וּמָר סָבַר תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן? לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן, וְאִידִי וְאִידִי בְּתִינוֹקֶת, וְרֵישָׁא רַבִּי וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּתִינוֹק, וְרֵישָׁא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְסֵיפָא רַבִּי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבִּי, הָא — בְּתִינוֹק, הָא — בְּתִינוֹקֶת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, הָא — בְּתִינוֹק, הָא — בְּתִינוֹקֶת. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סִימָן. אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שַׁבְּתַאי: וְהוּא שֶׁעוֹדָן בּוֹ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — שׁוּמָא, מִבֶּן תֵּשַׁע וְעַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְעוֹדָן בּוֹ — שׁוּמָא. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סִימָן. אָמַר רָבָא, הִילְכְתָא: תּוֹךְ זְמַן — כְּלִפְנֵי זְמַן. רַב שְׁמוּאֵל בַּר זוּטְרָא מַתְנֵי לַהּ לִשְׁמַעְתָּא דְּרָבָא בְּהַאי לִישָּׁנָא, אָמַר רָבָא: קְטַנָּה כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְמָאֶנֶת וְהוֹלֶכֶת, מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵינָהּ מְמָאֶנֶת וְאֵינָהּ חוֹלֶצֶת. הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״אֵינָהּ מְמָאֶנֶת״, אַלְמָא גְּדוֹלָה הִיא, אִי גְּדוֹלָה הִיא — תַּחְלוֹץ! וְכִי תֵּימָא מְסַפְּקָא לֵיהּ, וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ? וְהָאָמַר רָבָא: קְטַנָּה שֶׁהִגִּיעָה לִכְלַל שְׁנוֹתֶיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה, חֲזָקָה הֵבִיאָה סִימָנִין! הָנֵי מִילֵּי בִּסְתָמָא, אֲבָל הָכָא דִּבְדַקוּ וְלָא אַשְׁכַּחוּ — לָא. אִי הָכִי, תְּמָאֵן! חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נָשְׁרוּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹשְׁשִׁין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִיתְּמַר: רַב פָּפָּא אָמַר: אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נָשְׁרוּ, רַב פַּפֵּי אָמַר: חוֹשְׁשִׁין. הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן חֲלִיצָה, אֲבָל לְעִנְיַן מֵיאוּן — חוֹשְׁשִׁין. מִכְּלָל דְּמַאן דְּאָמַר ״חוֹשְׁשִׁין״ — חוֹלֶצֶת? וְהָא ״חוֹשְׁשִׁין״ בְּעָלְמָא קָאָמַר! אֶלָּא, לְעוֹלָם דְּלָא בַּדְקֻהָ בַּדְקַן, וּלְעִנְיַן חֲלִיצָה חָיְישִׁינַן, וְכִי קָאָמַר רָבָא חֲזָקָה לְמֵיאוּן, אֲבָל לַחֲלִיצָה בָּעֲיָא בְּדִיקָה. אָמַר רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא: הִלְכְתָא, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נָשְׁרוּ. וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקִדְּשָׁהּ בְּתוֹךְ זְמַן, וּבָעַל לְאַחַר זְמַן, דְּאִיכָּא סְפֵיקָא דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל מֵעִיקָּרָא — לָא. אָמַר רַב הוּנָא: הִקְדִּישׁ וְאָכַל — לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדּוֹר״, וְ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ — כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַפְלָאָה יֶשְׁנוֹ בְּבַל יַחֵל, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּהַפְלָאָה אֵינוֹ בְּבַל יַחֵל. מֵתִיב רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא לְסַיּוֹעֵי לְרַב הוּנָא: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב הַקָּטָן כַּגָּדוֹל לִזְדוֹן שְׁבוּעָה וּלְאִיסָּר וּלְבַל יַחֵל, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב עַל הֶקְדֵּשׁוֹ קׇרְבָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶה הַדָּבָר״. קָתָנֵי מִיהַת לְאִיסָּר וּלְ״בַל יַחֵל״ חַיָּיב. אֵימָא: לְאִיסּוּר ״בַּל יַחֵל״. אִיסּוּר ״בַּל יַחֵל״ — מָה נַפְשָׁךְ: אִי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא — מִילְקָא נָמֵי לִילְקֵי, וְאִי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא — אִיסּוּר נָמֵי לֵיכָּא, לְאוֹתָן הַמּוּזְהָרִים עָלָיו. שְׁמַע מִינַּהּ: קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת — בֵּית דִּין מְצוִּּוין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ. הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ הוּא, וְאָכְלוּ אֲחֵרִים. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: ״הִקְדִּישׁ הוּא וְאָכְלוּ אֲחֵרִים — לוֹקִין״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ״אֵין לוֹקִין״ — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִיתְּמַר: הִקְדִּישׁ הוּא וְאָכְלוּ אֲחֵרִים, רַב כָּהֲנָא אָמַר: אֵין לוֹקִין, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַויְהוּ: לוֹקִין! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. גּוּפָא: הִקְדִּישׁ וְאָכְלוּ אֲחֵרִים — רַב כָּהֲנָא אָמַר: אֵין לוֹקִין, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לוֹקִין. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא, וּמָר סָבַר: מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ מִדְּרַבָּנַן. מֵתִיב רַב יִרְמְיָה: יְתוֹמָה שֶׁנָּדְרָה — בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּרַבָּנַן, אָתוּ נִשּׂוּאִין דְּרַבָּנַן וּמְבַטְּלִי נִדְרָא דְּרַבָּנַן; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּאוֹרָיְיתָא, אָתוּ נִשּׂוּאִין דְּרַבָּנַן וּמְבַטְּלִי נִדְרָא דְּאוֹרָיְיתָא? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי דְּרַבָּנַן — דְּרַבָּנַן הוּא, אִי דְּאוֹרָיְיתָא — קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּא, וְאֵין בֵּית דִּין מְצוִּּוין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ. וְהָא כִּי גָדְלָה אָכְלָה בַּהֲפָרָה קַמַּיְיתָא! אָמַר רַבָּה בַּר לֵיוַאי: בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה, וְהוּא שֶׁבָּעַל. וְהָא אֵין בַּעַל מֵפֵר בְּקוֹדְמִין, כִּדְרַב פִּינְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, דְּאָמַר רַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כׇּל הַנּוֹדֶרֶת — עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת. אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע, קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת נְדָרִים — אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, מִשֶּׁבָּא לְעוֹנַת נְדָרִים — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. סַבְרוּהָ, קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוּפְלָא סָמוּךְ לָאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא — אָתֵי גַּבְרָא דְּאוֹרָיְיתָא וּמְתַקֵּן טִבְלָא דְּאוֹרָיְיתָא, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּרַבָּנַן — אָתֵי גַּבְרָא דְּרַבָּנַן וּמְתַקֵּן טִבְלָא דְּאוֹרָיְיתָא? לָא, קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן? וְהָתַנְיָא בְּסֵדֶר עוֹלָם: ״אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ״, יְרוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה — יֵשׁ לָהֶן, שְׁלִישִׁית — אֵין לָהֶן. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן תְּנָא סֵדֶר עוֹלָם? רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יוֹסֵי תָּנֵי לַהּ, וְלָא סָבַר לַהּ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּתַנְיָא: עִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה, אוֹ שֶׁנִּתְחַמְּצָה בִּשְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה — חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה וְאֵינָהּ נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטְרִין מִן הַחַלָּה. סַבְרוּהָ, מַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה דְּאוֹרָיְיתָא — חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא, מַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה דְּרַבָּנַן — חַלָּה דְּרַבָּנַן. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי חַלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן, אָתֵי דִּמּוּעַ דְּרַבָּנַן וּמַפְקַע חַלָּה דְּרַבָּנַן. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא, אָתֵי דִּמּוּעַ דְּרַבָּנַן וּמַפְקַע חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא? וְדִלְמָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא, וְחַלָּה דְּרַבָּנַן? וְכִדְאַהְדַּר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן, חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא. שֶׁהֲרֵי שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ, וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ — נִתְחַיְּיבוּ בְּחַלָּה, וְלֹא נִתְחַיְּיבוּ בְּמַעֲשֵׂר. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא, חַלָּה דְּרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: אִי ״בְּבוֹאֲכֶם״ יָכוֹל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָהּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְרַגְּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּבוֹאֲכֶם״ — בְּבִיאַת כּוּלְּכֶם אָמַרְתִּי, וְלֹא בְּבִיאַת מִקְצַתְכֶם. וְכִי אַסְּקִינְהוּ עֶזְרָא — לָא כּוּלְּהוּ סְלוּק. מַתְנִי' מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה — ״פַּגָּה״, ״בּוֹחַל״, וָ״צֶמֶל״. ״פַּגָּה״ — עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, ״בּוֹחַל״ — אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ. בְּזוֹ וּבָזוֹ אָמְרוּ: אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. צֶמֶל — כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ. אֵיזֶהוּ סִימָנִין? רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדַּד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּטּוּ הַדַּדִּים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: מִשֶּׁתַּשְׁחִיר הַפִּיטּוֹמֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ עַל הָעוֹקֶץ, וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְשׁוֹהֶא לַחֲזוֹר. גְּמָ' פַּגָּה — עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, כְּדִכְתִיב: ״הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ״, בּוֹחַל — אֵלּוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים, כְּדִתְנַן: הַתְּאֵנִים מִשֶּׁיִּבְחֲלוּ, וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַב: מִשֶּׁיַּלְבִּין רָאשֵׁיהֶן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא, ״וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי״. צֶמֶל, כְּמַאן דְּאָמַר ״יָצְתָה מְלֵאָה״. וְאֵיזֶהוּ סִימָנִים? רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתַּחְזִיר יָדֶיהָ לַאֲחוֹרֶיהָ, וְנִרְאֵית כְּמִי שֶׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדַּד. שְׁמוּאֵל בְּדַק בְּאַמְתֵיהּ, וִיהַב לַהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי דְּמֵי בוֹשְׁתָּהּ. שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: ״לְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבוֹדוּ״ — לַעֲבוֹדָה נְתַתִּים, וְלֹא לְבוּשָׁה. שְׁמוּאֵל מְיַיחֵד לְהוּ, רַב נַחְמָן מַחְלֵיף לְהוּ, רַב שֵׁשֶׁת מָסַר לְהוּ לערבי לְעַרְבָיֵי וְאָמַר לְהוּ: אִזְדְּהַרוּ מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּ׳. מַאי ״עוֹקֶץ״? אָמַר שְׁמוּאֵל: עוּקְצוֹ שֶׁל דַּד. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ הֵן סִימָנֵי בַגְרוּת? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִשֶּׁיִּתְקַשְׁקְשׁוּ הַדַּדִּין. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּכְסִיף רֹאשׁ הַחוֹטֶם. מִשֶּׁיַּכְסִיף? אַזְקִונַהּ לַהּ! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשֶּׁיַּפְצִיל רֹאשׁ הַחוֹטֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁתַּקִּיף הָעֲטָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשֶּׁנִּתְמַעֵךְ הַכַּף. וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה סִימָנִין נָתְנוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה מִלְּמַטָּה, וּכְנֶגְדָּן מִלְּמַעְלָה. פַּגָּה מִלְּמַעְלָה — בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, בּוֹחַל מִלְּמַעְלָה — בְּיָדוּעַ שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, צֶמֶל מִלְּמַעְלָה — בְּיָדוּעַ שֶׁנִּתְמַעֵךְ הַכַּף. מַאי כַּף? אָמַר רַב הוּנָא: מָקוֹם תָּפוּחַ יֵשׁ לְמַעְלָה מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁמְּגַדֶּלֶת מִתְמַעֵךְ וְהוֹלֵךְ. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? שְׁלַח לְהוּ אָמַר לָהֶן: כְּדִבְרֵי כּוּלָּן לְהַחְמִיר. רַב פָּפָּא וְרַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא, חַד מַתְנֵי אַהָא, וְחַד מַתְנֵי אַחָצֵר צוֹרִית, דִּתְנַן: אֵיזוֹהִי חָצֵר צוֹרִית שֶׁחַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר? רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָצֵר הַצּוֹרִית שֶׁהַכֵּלִים נִשְׁמָרִים בְּתוֹכָהּ. מַאי ״חָצֵר הַצּוֹרִית״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁכֵּן בְּצוֹר מוֹשִׁיבִין שׁוֹמֵר עַל פֶּתַח הֶחָצֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֶחָד פּוֹתֵחַ וְאֶחָד נוֹעֵל — פְּטוּרָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין אָדָם בּוֹשׁ לֶאֱכוֹל בְּתוֹכָהּ — חַיֶּיבֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁנִּכְנָסִים לָהּ וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ ״מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ״ — פְּטוּרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ — הַפְּנִימִית חַיֶּיבֶת, וְהַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? אֲמַר לְהוּ לָהֶן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי כּוּלָּן לְהַחְמִיר. מַתְנִי' בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — תָּבִיא רְאָיָה שֶׁהִיא בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִיא אַיְילוֹנִית — לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — יָבִיאוּ רְאָיָה שֶׁהוּא בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהוּא סָרִיס, לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם. אֵלּוּ דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַזָּכָר — כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל, וְהַנְּקֵבָה — כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, שֶׁהָאִשָּׁה מְמַהֶרֶת לָבֹא לִפְנֵי הָאִישׁ. גְּמָ' וּרְמִינְהִי: אֶחָד לִי בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְאֶחָד לִי בֶּן עֶשְׂרִים שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת! אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״וְהוּא סָרִיס״, שְׁמַע מִינַּהּ. וְכִי לֹא נוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי סָרִיס, עַד כַּמָּה? תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: עַד רוֹב שְׁנוֹתָיו. כִּי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אִי כְּחִישׁ — אֲמַר לְהוּ: ״אַבְרְיוּהּ״. אִי בָּרִיא — אֲמַר לְהוּ: ״אַכְחֲשׁוּהּ״, דְּהָנֵי סִימָנִים זִימְנִין דְּאָתוּ מֵחֲמַת כְּחִישׁוּתָא, זִימְנִין דְּאָתוּ מֵחֲמַת בְּרִיאוּתָא. אָמַר רַב: הִלְכְתָא בְּכוּלֵּי פִּרְקָא — מֵעֵת לְעֵת. וְעוּלָּא אָמַר: דִּתְנַן תְּנַן, וּדְלָא תְּנַן לָא תְּנַן. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, הַיְינוּ דְקָתָנֵי הָכָא ״יוֹם אֶחָד״, וְהָכָא לָא קָתָנֵי. אֶלָּא לְרַב לִיתְנֵי! וְעוֹד תָּנֵי: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שְׁנַת עֶשְׂרִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי הִיא כִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְכׇל דְּבָרֶיהָ, וְכֵן הוֹרָה רַבִּי בְּלוֹד: שְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי הִיא כִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְכׇל דְּבָרֶיהָ. בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי וּדְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר לָא קַשְׁיָא, הָא כְּבֵית שַׁמַּאי, הָא כְּבֵית הִילֵּל, אֶלָּא לְרַב קַשְׁיָא! תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַּקֳּדָשִׁים, שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה. שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי, וְכֵן שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת — כּוּלָּן מֵעֵת לְעֵת. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַּקֳּדָשִׁים מְנָא לַן? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אָמַר קְרָא: ״כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ״, שְׁנָתוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שָׁנָה שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ״ — מִמְכָּרוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שָׁנָה שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת יִמְכׇּר לָךְ״ — פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מוֹכֵר שָׁלֹשׁה תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים. שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבוֹד וּבַשְּׁבִיעִת״, וּבִשְׁבִיעִית נָמֵי יַעֲבוֹד. שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: לְעִנְיַן עֲרָכִין, וְרַב יוֹסֵף אָמַר: לְפִרְקִין דְּ״יוֹצֵא דּוֹפֶן״. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי פְּלִיגַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, הוּא אָמַר חֲדָא, וַאֲנָא אָמֵינָא חֲדָא, וְלָא פְּלִיגִינַן. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פְּלִיגִי, מַאן דְּאָמַר לַעֲרָכִין לָא אָמַר לְיוֹצֵא דּוֹפֶן, וְהָאָמַר רַב: הִלְכְתָא בְּכוּלֵּה פִּרְקִין מֵעֵת לְעֵת! אֶלָּא, לְמַאן דְּאָמַר לַעֲרָכִין, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר לְיוֹצֵא דּוֹפֶן? דּוּמְיָא דְּהָנָךְ: מָה הָנָךְ דִּכְתִיבָן, אַף הָנֵי נָמֵי דִּכְתִיבָן. וְאִידָּךְ, הַאי ״שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת״ — ״שֶׁבַּזָּכָר וְשֶׁבַּנְּקֵבָה״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַב יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֶזְכֶּה וְאֶיסַּק וְאַגְמַר לִשְׁמַעְתָּא מִפּוּמֵּיהּ דְּמָרַהּ. כִּי סְלֵיק, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אֲמַר לֵיהּ: אָמְרַתְּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר? אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּבְּרָא אֲמַרִי, מִדְּכוּלֵּיהּ פִּירְקִין תָּנֵי ״יוֹם אֶחָד״, וְהָכָא לָא קָתָנֵי — שְׁמַע מִינַּהּ מִסְתַּבְּרָא כְּוָתֵיהּ. הֲדַרַן עֲלָךְ יוֹצֵא דּוֹפֶן.

2 היתה גבוהה מן הארץ טפח טומאה תחתיה – הטומאה נמצאת תחת אוהל וכוורת "מביאה טומאה", לכן ברור למה כל מה שתחת הכוורת טמא, או בבית או על גבה אין – בדפוס "הכל", טמא אלא תוכה – לפי נוסח כתב יד קופמן רק תוך הכוורת טמא, ואפילו מה שתחת הכוורת טהור, וזה נוסח משובש בעליל. לפי נוסח הדפוס הכול טמא מתחת, מעל ובבית, חוץ ממה שבתוך הכוורת. לכאורה אם הכוורת מהווה אוהל מדוע אין היא גם חוצצת ומצילה את מה שעל הכוורת? בפרק הקודם מ"ג נאמר שכוורת קש מביאה ואינה חוצצת, אך היא חוצצת על תוך הכוורת מכיוון שחסו חכמים על הדבש היקר שבכוורת, כפי שפירשנו במשנה הקודמת. הכוורת אינה נחשבת לאוהל להגן על מה שמעליה, משום שאין לה דופן איתנה. הלכה זו מתאימה לדין כפישה לעיל פ"ה מ"ז. שם נקבע שכפישה בחצר אינה מצטרפת לדופן חצר או גינה, ואינה אוהל המציל על מה שמעל הכפישה. כל זאת משום שאין לה דפנות משלה. מכיוון שהכוורת אינה צמודה לקיר הבית אלא מחולחלת שאינה צמודה לפתח אין היא מצטרפת לקיר הבית להגן על מה שמעליה. כך הופכת הכוורת לכלי ה"מביא טומאה", במובן זה שכל מה שמתחתיה טמא ולא רק "כנגדו", וגם מה שעליה טמא.

3 עוד יותר קשה להבין כיצד נכנסת הטומאה לבית. אמנם כפי שנראה להלן יש בין הכוורת לפתח טפח, ולכאורה הטומאה מתחת והכוורת שהיא כגג מאהילה על הפתח ועל הטומאה, והרי זה המקרה בנושאי מת שהאהילו על עין התנור, והטומאה נכנסת לבית לעיל פ"ה מ"א, ואזי משנתנו כבית שמאי, ואולי גם בית הלל שאמרו שם שרק התנור טמא יודו כאן כשאין תנור והפתח הוא פתח הבית. אבל כפי שנראה להלן "מחולחלת" היא שיש רווח בין הכוורת לדופן הפתח. אבל סביר להניח שהרווח איננו מתחת לכוורת, שהרי הכוורת אינה יכולה לעמוד באוויר. אם כן אין אוהל משותף לטומאה ולפתח, ולא ברור כיצד חודרת הטומאה לבית. לא שמענו שטומאה הנמצאת מחוץ לבית חודרת לבית, אלא אם יש אוהל משותף לטומאה ולפתח. לעיל במשנה הקודמת הצענו את האפשרות שעל הכוורות יש עוד גגון קטן, הסבר כזה מסביר היטב את משנה ב, אך במשנה א דחינו אותו, והוא מחייב להכניס ללשון המשנה אבחנה נוספת שאין בה.

4 קושי נוסף הוא מדוע אם הטומאה בבית, תחת הכוורת ומעל הכוורת שהם מחוץ לבית טמאים. אפשר להבין זאת אם הכוורת הייתה אוהל ובינה לבין תחתית הפתח טפח, אזי הכוורת היא אוהל המחבר את פנים הבית לחוץ שתחת הכוורת. ברם "מחולחלת" היא גם אם חלל הטפח הוא מעל הכוורת או מצִדה, ולא ברור מדוע וכיצד עוברת הטומאה מפנים הבית לצדו החיצוני. אין זאת אלא שעלינו לחזור להסבר הקודם שהדבורים היוצאות מהכוורת נושאות בכנפיהן טומאה מעין מוחשית, וזו נתפסת כמטמאת את סביבותיה. להלן במשנה ד נחזור לשאלה זו.

5 בתוכה הכל טמא – אם הטומאה בתוך הכוורת היא מטמאת הכול, כמו במשנה א.

6 אנו שבים ומציעים את ההסבר שהצענו לעיל. תוך הכוורת טהור כי חכמים רצו להגן על הדבש. אם בכוורת עצמה יש טומאה היא בוקעת, באמצעות הדבורים, לכל עבר. הכוורת עצמה נחשבת לאוהל להביא טומאה, אך אינה חוצצת מטומאה, כמו שקבעה המשנה בפרק הקודם פ"ח מ"ג כשאמרה שכוורת קנים קטנה מביאה ואינה חוצצת. כל ההסברים הללו קשים, ונראה להסביר על בסיס ההנחה שראינו לעיל שכלי איננו מצטרף לאוהל להיות כחלק מהאוהל עד שיהיו בו דפנות. לכוורת זו אין דפנות, ולכן אינה מצטרפת לקיר הבית להציל מטומאה ראו פירושנו לפ"ה מ"ב ומ"ו. על כן הכוורת שלנו היא כאוהל להביא את הטומאה תחתיה, ואינה כאוהל לחצוץ. יש להשוות דין זה לדין כפישה העומדת על יתדות ליד קיר בית. לפי המשנה לעיל פ"ה מ"ז היא אינה מצטרפת לקיר חצר או גינה, ואינה מצילה את מה שבתוכה. אבל את תוך הכוורת היא מצילה משום שזהו כלי שלם סגור, ובעיקר משום הרצון להגן על הדבש.

7 משניות א-ב – כוורת שפיה לחוץ

« משנת ארץ ישראל על משנה אהלות ט׳:א׳ משנת ארץ ישראל על משנה אהלות ט׳:ג׳ »